Hebrew - Tsetsaveh - The Cohen is holy but there is a problem getting married

ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת[1]

דוד אליהו אידנסון

פרשה זו תצוה שענינו עבודת הכהונה בקדושה ובטהרה, ובפרט הכהן הגדול מאחיו שיש לו שמונה בגדי תפארת, גורם להעלות הכהן הגדול למעלה מכל ישראל. וכל כהן הוא מיוחד ונבדל מאחיו מחמת רוב קדושתו ומחמת שהוא לבד שייך לדור בבית המקדש או המשכן ששם שורה השכינה ממש. האמנם הכלל בכל התורה בכל העולם ובכל הדורות שאם יש אור וקדושה יש שטן ההיפוך, ואם הכהן הגדול או הכהן הדיוט מיוחד בישראל, וכולם חייבים לכבדו ולפארו, הכלל הולך ומאיר,  שתוך הגדולה והתפארת יש ח"ו הההיפוך. ופה נביא ראיה לזה.

בש"ע אבן העזר יש אריכות בענין הכהונה שפסולים להם איזה נשים.[2] וז"ל הש"ע – כהן אסור מן התורה בגרושה זונה וחללה ואסור בחלוצה מדרבנן. לפיכך אם עבר ונשא ספק חלוצה אין צריך להוציא. אבל גרושה אפילו אינה אלא ספק גרושה צריך להוציא כו' עכ"ל ואני מכיר איזה כהנים שקשה להם מאוד להשיג שידוך והם באים בשנים ולא זוכים להנשא, הגם שהם מצד עצמם חוץ מן הכהונה אנשים טובים ואוהבים ויראים מהשם בתכלית, בכל זאת קדושת הכהן מעכב מאוד בשידוכים. וכאשר אני פוגע בכהן כזה אני מצטער מאוד. ולידיד אחד שהוא כהן אני תמיד מזרזו שילך לארץ ישראל ואולי יש תקוה. והוא מודה שאולי צריך לעשות זה ואומר לי שהרבה פעמים כבר היה בארץ ובכל זאת לא זוכה להשיג שידוך.

ובאמת לענ"ד מחמת זה הכהן צריך להנשא על ידי ההורים שלו ככל האפשר קודם שיגיע לשנים שאין בהם חפץ, שהם מה שאיתא בפרקי אבות מי שעובר עליו שנת יח' עד כ' שבאותו הזמן שהוא כבר בן כ' נתקיים בו הצער של תפח עצמותיו. שודאי קל הוא לאדם שאינו מבוגר כל כך לישא אשה ואילו מי שכבר הגיע לשנת כ' קשה לו. וכהן הוא סובל יותר מכולם שאסור לו בגרושה וזונה וחללה מן התורה ואסור בחלוצה מדרבנן. ואסור לו בהחלט לישא אשה האסורה לו, ואם לקח אשה האסורה לו מן התורה אפילו ספק גרושה צריך להוציא.

וכל זה לכהונה. אבל לישראל יש תורה אחרת. ע' ש"ע אבן העזר סימן ב' שמתחיל שישתדל כל אדם לישא אשה הגונה. ושם בסעיף ה' וז"ל משפחה שנתערב בה ספק חלל כל אשה כשרה שנשאת לאחד מאותה משפחה ונתאלמנה אסורה לכהן לכתחלה.

הרי לעיל הבאנו שבש"ע שם שהכהן אסור לישא מן התורה גרושה זונה וחללה. ובש"ע שם סעיף ח' וז"ל איזהו היא זונה כל שאינה בת ישראל או בת ישראל שנבעלת לאדם שהיא אסורה לינשא לו איסור השוה לכל או שנבעלה לחלל אע"פ שהיא מותרת לינשא לו כו' עכ"ל

סעיף י' – אשת כהן שנבעלה אפילו באונס אסורה לו עכ"ל.

סעיף יא' – אשת ישראל שנאנסה אע"פ שמותרת לבעלה אסורה לכהן עכ"ל

סעיף יד' – כהן שקדש גדולה או קטנה ואחר זמן בא עליה וטען שמצאה דרוסת איש נאסרת עלילו מספק שמא קודם קידושין נבעלה או אחר קידושין עכ"ל

והנה בסימן ז' דין אשה שנשבית ואיזה היא נקראת חללה. סעיף א' שבויה שנשבית והיא בת ג' שנים ויום אחד או יותר אסורה לכהן מפני שהיא ספק זונה שמא נבעלה לכותי כו'. ובבית שמואל שם וז"ל אסורה לכהן - ואם היא נשואה לכהן תצא ממנו עכ"ל ע"ש אריכות.

ובסימן ז' סעיף יב' איזו היא חללה זו שנולדה מאיסורי כהונה כגון כהן הדיוט שבא על הזונה או הגרושה וכהן גדול שבא עליהן או על האלמנה או שנשא בעולה ובא עליה הרי אלו נתחללו לעולם עכ"ל

 נאח שמצד אחד גדול קדושת הכהן מאוד ומצד השני כל שיש רוב קדושה יש באותו הקדושה צער גדול מפעם לפעם כגון אם בא הכהן לישא אשה ההוגנת לו כנ"ל.

והנה ידוע המעשה של איש אחד שנכנס לבית הכנסת ושמע איזה איש צועק ובוכה לפני הארון הקודש, נכנס וראה שזו שצועק ובוכה הוא החפץ חיים זצ"ל. והיה אומר "רבונו של עולם! אני כהן! והכהן יכול להיות בכעס. עזרני שאנצל מן הכעס."

הרי עדות צדיק הדור והדורות, שמי שהוא כהן ונכנס בו רוב הקדושה, עדיין צריך לצעוק ולהתפלל לפני הארון הקודש מהשם שינצל מן הכעס.

---

[1] שמות תצוה כח.ב

[2] סימן ו'