וזה לשון הערוך השלחן י"ד סימן ש"ך סעיף טו' וז"ל כל דבר שנהגו בו באותו מקום לקנות בו, אם הוא מנהג קבוע הוה קנין גם לענין בכור, כמ"ש בח"מ סימן ר"א. ולכן אם המנהג לקנות בערבין היינו באוף גאב שקורין זאדאטאק או שקונין בהאנט שלאק וכיוצא בזה אם הוא מנהג קבוע מהני ופטור מבכורה. ואם מהני מנהג במקום שע"פ הדין אינו מועיל כמו קנין בדבר שלא בא לעולם בארנו שם שיש מחלוקת ורוב דיעות ס"ל דמהני. וכן קנין על פי דינא דמלכותא מועיל. ולכן אם על פי דינא דמלכותא קונין מטלטלין בשטר כמו שהמנהג במדינתינו שמוכרין סחורה בקאנטראקט ועל פי דינא דמלכותא מועיל, מועיל גם בבכור. וכן בררנו שם דקנין דרבנן מועיל גם לדאורייתא ע"ש. וכל אלה הם רק לאחר פסיקת המקח. דקודם פסיקת המקח אין מועיל שום קנין כמ"ש עכ"ל
ומה שנוהגים לעשות כמה מיני קנין לא אדע אם זה טוב מן הדבר הפשוט והברור על ידי שטר העולה בדינא דמלכותא שהשיטות של תורה אין הגוי רגיל בהם ואיך יבין והם גורמים בילבול ואם הגוי לא מבין כל השיטות של התורה זהו לכאורה קילקול ולא תיקון. לכן לכאורה יותר טוב לעשות קנין פשוט שהוא מובן לגמרי להגוי ולא לומר לו כמה דברים שהוא לא מבין ומי יודע אם הבילבול יקלקל.
