בש"ע אורח חיים סימן נא' סעיף ט' וז"ל מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה עכ"ל ולכאורה הוא פלא שכל השירות שאמר דוד המלך ושאר הנביאים יתבטלו והלא נאמרו ברוח הקודש מפי צדיקים ולמה יתבטלו?
ובטור ובית יוסף מובא מן המדרש רבה ויקרא כמדומה ט' ז' על זה אבל עדיין הענין פלא למה יתבטל מה שנאמר ברוח הקודש מפי נביאים וצדיקים. ומה נשתנה מזמור לתודה מכל הזמירות ששר דוד המלך שכולם יתבטלו?
וי"ל שחייב אדם לברך על הרע כמו שהוא מברך על הטובה. ובכל זאת בעולם הזה הצער שיש לאדם גורם לו שהוא אומר הברכה להשם עבור הצרות רק בדרך אמונה ולא מרגיש היטב השמחה. שאצלו ושכלו הכל צער אלא שבאמונה הוא אומר ברכתו להשם ולא בדרך שכל שאין זו תהלה שלימה. אבל לעתיד לבא מזמור לתודה שהתודה יהיה מזמור ממש שלעתיד לבא יזכה כל אדם להשיג שכל מה שעשה הקב"ה הוא באמת לטובתו ושראוי על פי השכל שלו לשיר זהו מזמור לתודה שהמזמור שזוכים עכשיו להבין בשכל שכל הצער שקיבל בעולם הזה הכל היה לטובתו ממש והוא שמח לא בדרך אמונה לבד שאין זו שמחה שלימה אלא ו
בשמחה שלימה שהוא משיג ממש שהצער היה לטובת
