שיעור הראשון בעניני הוראה על אבן העזר השיעור יהיה בטעלעפון ע' הפרטים למטה

דוד אליהו אידנסון  אסרו חג פסח תשע"ה 845-578-1917

הכנות לשיעור בהוראה על אבן העזר #1 יום רביעי 9:30 PM    כו' ניסן תשע"ה

To join the shiur call for free  Wed night 26 Nisan 5775 9:30 at 605-562-3130 and then enter code 

411161#. 

1.      שולחן ערוך אבן העזר סימן א' סעיף א' הש"ע והרמ"א. ויש לדייק למה בחר הש"ע להביא גמרא שענינו פרו ורבו ולא מדבר על עצם הנישואין שהוא חשוב. והרמ"א מביא בענין הנושא אשה שזה גורם לו כמה מעלות טובות. דהיינו שהוא משבח  הזיוג ולא הפרו ורבו. והאמת שהמצוה בתורה של פרו ורבו הוא כמו שכתב הבית יוסף. אבל הרמ"א בא להוסיף שגוף הנישואין הוא מהפך האדם מלמטה למעלה על פי גמרות מפורשת. והם ב' ענינים נפרדים.

2.       וע' רע"א שם השיטות בחיובי הנשים בעניני פרו ורבו. והבית שמואל שם ס"ק ב' אם האשה חייבת בשבת דהיינו מי שקיים פרו ורבו שיש לו בן ובת ויש עוד חיוב לאנשים לערב את תנח את ידך שהוא שבת למלאות העולם באנשים ויש שיטות אם האשה חייבת בשבת הגם שאינה חייבת בפרו ורבו.

3.      ע' רמב"ם אישות פרק טו' סעיף טז' חיובי האיש בפרו ורבו להקים בן ובת עוד יש מצוה דרבנן להוסיף עוד ועוד נשמות בהעולם שזה נקרא שבת, עוד יש איסור לישב בלא אשה שמא יבא לידי הירהור. ומסיק הרמב"ם ולא תשב אשה בלא איש שלא תחשד עכ"ל משמע שבאשה אין חיוב פרו ורבו ואין מצוה לשבת ואין איסור הרהור רק שיש חשד אם אין לה בעל שמא היא עושה עבירות. ולכאורה זה ראיה גדולה לשיטת הרמב"ם בזה והבית שמואל ורע"א שעוסקים בזה לא מביאים ראיה זו מן הרמב"ם שאין האשה חייבת בפרו ורבו ובשבת ובאיסור הירהור רק יש לחוש לחשד. וגם זה מוכח ברמב"ם גופא שתלוי באיזה אשה שיש אשה שרוצה אישות והיא חשודה ויש אשה שלא רוצה להנשא ואינה רוצה בכלל בענין זה כה"ג ליכא איסור ע' לקמן בזה.

4.      הרמב"ם שם כתב הטעם לשבת שמוסיף נפש אחת בעולם ומקשה הרמ"ך שבגמרא לא נותן טעם זה אלא הטעם שיש פסוק בבוקר זרע את זרעך ולערב את תנח ידך יבמות סב ע"ב כי לא תדע הזה יכשר דחייש למיתת הראשונים ונמצא שלא קיים מצוה והוא נתן בכאן טעם משום תוספת נפש אחת וצ"ע עכ"ל

5.      וי"ל שלטעם הגמרא היה אפשר להעלות על הדעת שהעיקר הוא בן או בת ואם ימותו יש ענין לערב אל תנח להשלים ההפסד. ובא הרמב"ם לומר שזה טעות. שבכל נפש יכול להיות עולם מלא ואפשר שהשלישי יהיה טוב מן הראשונים ולא סתם כדמשמע קצת בגמרא שלערב הוא להשלים הראשון אלא צריכים לשמוח בכל לידה כאילו הוא עולם מלא ולא רק שיש תשלומין להראשון. ובודאי הלימוד שצריכים שבת הוא מן הפסוק שצריכים להמשיך. ובודאי אם יתעצל האדם בזה אפשר לומר לו מי יודע אם יתקיימו הילדים שהולדת. אבל העיקר בפרו ורבו לא רק לצאת ידי חובתו בפרו ורבו או שבת אלא העיקר בפרו ורבו לשמוח מזה על כל ילד שמביא להעולם שהוא כעולם מלא. ולא רק שאם ימות הראשון יהיה זה. ונ"מ שידוע שצער גידול בנים ממית האדם ודוקא על ידי מה שכתב הרמב"ם שישמח האדם בילד שהוא עולם מלא אפשר לו לישא העול הכבד של הילד. שלכן מביא הרמב"ם חוץ מן הפסוק שהעיקר לא לשמוח שמא ימות הבן ויהיה זה תשלומין לו אלא צריכים לשמוח שזכה לעולם מלא אפילו אם יתקיים הראשון. ושמחה זו עיקר גדול באמונה בגדלות הנשמה.

6.      והנה פעם ישב ילד על הכסא של הרב של ירושלים הגאון רבי יוסף חיים זאנענפעלד זצ"ל ונכנס הרב ולא רצה להפריע הילד ואמר הלא הילד הזה יכול להשיג מדרגות מדרגות ואילו אני כבר זקנתי ואין לי היכולת של הילד להיות כך וכך. והוא ענוה ועדיין יש בו אמת שעל כל ילד ועל כל צעיר צריכים לחשוב שהעולם לפניו וכל אחד יכול להשיג צדקת משה רבינו וכו'.

7.      וע' ברע"א על הרמב"ם אישות פרק טו' סעיף טז' שמביא קושיא על הרמב"ם מדבריו באיסורי ביאה פרק כא' הלכה כו' ורשות לאשה שלא תנשא לעולם ע"כ ופה  אומר ולא תשב אשה בלא איש שלא תחשד ע"כ והתירוץ מביא רע"א בשם פוסק אחד שמיירי בעיר שכולם נשים או סריסרים. והוא דוחק גדול.

8.      ולענ"ד התירוץ הוא שאם האשה היא כאשה רגילה שפעם היה לה בעל או שהיא משתדלת להנשא בזה יודעים שיש לה חשש חשד אם לא תנשא שהיא רוצה בדברים אלה. אבל אם יש אשה שמואסת בכל הענין מהיזה טעם ויודעים שאפשר לה להנשא ודוקא לא רוצה בזה מאיזה טעם למה מעלים על הדעת חשד עליה שודאי אשה כזאת אין חשד שהכל יודעים שהיא לא רוצה דברים הללו. וכן יכול להיות שהתשמיש קשה להם או הלידה ובפרט אם יודעים מזה שכה"ג אין חשש חשד.

9.