Profile Rabbi Dovid E. Eidensohn

Sunday, April 29, 2018

The sin of forcing a husband to give his wife a GET from a secular court


David Eidensohn eidensohnd@gmail.com

7:37 PM (11 minutes ago)
Reply
to Yehoishophot
Aryeh Leib Yoffe writes, "Show me one source that forbids giving a get to a woman who went to civil court. Just one!"

The gemora in Gittin 88b says that rabbis outside of Israel don't have a proper Semicha and if a gentile forces a Jew to give a GET we have a gemora Rabbi Tarfone said any place you find gentiles forcing [a GET] even if they rule as the Torah rules you are not allowed to use them, as it is said, "Before them and not before gentiles." This means if you have a court of non-religious Jews who force a husband against his will to give his wife a GET it is a sin, a LAV, to use that court to force the wife to give a GET. This is clearly stated in Choshen Mishpot 26A: It is forbidden to adjudicate before gentile judges, in their courts, even if the court adjudicates exactly as the Torah commands. And even if both parties agree to go to the gentiles it is forbidden. And whoever comes to be judged by them is a wicked person ROSHO. And is one who curses and insults and raised his hand against the Torah of Moshe," The Ramo continues with hideous curses of that person. We have also in Shulchan Aruch Even Hoezer 77:2 that all commentators, the Vilna Gaon at great length and Beis Shmuel, etc. that it is forbidden to pressure a husband to give a GET in way way. The Vilna Gaon says that based upon the gemora in Kesubose 63b bottom Tosfose at length, it is forbidden to force a GET period. The Vilna Gaon says that today all agree about this, although there were once some who permitted forcing a GET such as Rambam and Rashbam. However, the Tosfose in Kesubose is proof that it is forbidden to force a husband to give a GET and all five authorities on the page there agree that it is forbidden.Thus a woman who forces her husband to give her a GET in any way, and surely in a secular court, has sinned and her GET is invalid, and is probably a problem for her children who may be mamzerim. See Rashbo volume VII:414 "We never force a GET to divorce his wife. If he wishes, he divorces her. And if he doesn't wish to do so, he doesn't divorce her." This pesak is accepted by all commentators in the above Shulchan Aruch Even Hoezer 77:2. This surely includes a woman who forces her husband in a gentile or secular court even with irreligious Jews or those not familiar properly with laws of Gittin who are not a proper and accepted Beth Din. I heard from my rebbe Reb Yosef Shalom Elyashev zt"l that any Beth Din that permits a woman to escape her husband with an invalid GET has lost its reputation as a proper Beth Din and he and other major rabbonim in Israel in the sefer Mishpotei Yisroel say that such a woman who received an invalid or forced GET must go to a different Beth Din, not the invalid Beth Din, and receive a proper GET that is not forced. There are rare cases, mentioned in Shulchan Aruch Even Hoezer, when a husband acts in such a terrible manner that Beth Din may decide to force him to give a GET. But that means a proper Beth Din of Jews, not a secular court. And it is rare.

Yehoishophot Oliver, I hope this helps!
Shalom,
Dovid Eidensohn
845-578-1917

Thursday, April 19, 2018

Hebrew for Revealing the Schechina to the Jews in the Desert of Sinai



משה ואהרן וטורח להוריד השכינה

ממני דוד אליהו אידנסון

והנה בחומש ויקרא בפרשת אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני השם וימתו עכ"ל ובתרגום יונתן בן עוזיאל פסוק ב' שאמר שנדב ואביהו היו כהנים גדולים. וידוע שיונתן בן עוזיאל היה מגדולי המפרשים. וע' בפירוש יונתן שם למטה מן התרגום אריכות בזה שהיו כהנים גדולים.
ובספר ויקרא פרשת שמיני ט',כג-כד וז"ל ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד השם אל כל העם. ותצא אש מלפני השם ותאכל על המזבח כו' וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם עכ"ל ובתרגום אונקלוס מתרגם וירנו ששבחו להשם על זה.
והנה הפסוק אומר כולו שבח לאהרן אבל מצאנו בפרש"י ותרגום יונתן שלא היה פשוט כן. אדרבה אהרן טרח כל הטירחות של עבודת הכהן גדול ולא זכה לראות גילוי השכינה. אז נכנס אהרן אצל משה ואמר לו שיש לו בושה גדולה שהקב"ה כועס עליו עבור חטא העגל הזהב ולא ירד השכינה. ותיכף נכנס משה והתפלל על אהרן ואז ירד השכינה לכל העם. ובתרגום יונתן שמשה ואהרן נכנסו לבקש רחמים על ישראל שיזכו לגילוי השכינה. ואז התגלה השכינה לכל ישראל וכל העם נפלו על פניהם בשמחה שקיבלו תפלתם והתגלה השכינה לכל ישראל. וכן תרגם אונקלוס וירנו ושבחו שכלל ישראל ראו השכינה ונפלו ושבחו להשם על המראה הגדול וגילוי השכינה לכל ישראל.
והמעיין שם בתרגום יונתן ורש"י יראה שמשה הטריח עצמו הרבה זמן בהקמת המשכן ולא ירד השכינה והוא היה מצטער על זה שלא ירד השכינה וגם אהרן שהיה סובר שהוא גרם שלא ירד השכינה על ידי שעשה העגל הזהב והיה מתבייש על זה משמע ששניהם היו בכלל הקפידה שלא ירד השכינה לישראל אפילו שהקימו המשכן ועשו עבודות.
והנה צ"ע אם לא ירד השכינה מפני שהיה טענה על משה ואהרן או לא. ובאמת מצאנו שנדב ואביהו אמרו זה לזה מתי ימותו הזקנים הללו ואנחנו ננהיג את העם. ולכאורה הוא תמוה ביותר מי הוא זה ואיזה הוא שידבר כן על אביו אהרן כהן גדול ועל דודו ידיד השם משה רבינו שבכל ביתי נאמן הוא. והם ביקשו שימותו הוא פלא ממש. ורואים ושותקים.
ועדיין י"ל שאינו כל כך פשוט. שהיות שברש"י ובתרגום יונתן גדולי המפרשים ברור שכן השכינה הרבה זמן לא התגלה לישראל הגם שמשה ואהרן הטריחו עצמם הרבה לזה, ומשמע שמשה ואהרן הבינו שהקב"ה דוקא לא רוצה לגלות השכינה לישראל ומשמע ששניהם משה ואהרן היו ח"ו לא ראויים שעל ידיהם יתגלה השכינה לישראל. והפשטות יכול להיות שמשה ואהרן היו ראויים אלא שישראל לא היו כל כך צדיקים ואין החסרון במשה ידיד השם ואהרן כהן גדול. וכן מצאנו בשיר של יום חמישי בסידור ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם  עכ"ל וכן מצאנו בישראל שעשו עבירות וכן המרגלים עשו עבירות והיו מ' שנה במדבר עבור דברים אלה. ואין להאשים ח"ו משה ואהרן.
ובכל זאת יכול להיות שנדב ואביהו כאשר ראו הטורח של משה ואהרן שלא הצליחו עם כל הטורח שעשו, חששו כפי שהבינו שמשה ואהרן חסרים ולא זוכים לגלות השכינה. ולא האשימו לישראל, אלא שגם משה ואהרן גרמו באיזה אופן ח"ו. והיות שהיה כל כך בושה לישראל קיבלו נדב ואביהו על עצמם להוריד אש שלא צוה להם שהיו סוברים שהם כהנים גדולים אלא שהיו סוברים שהם גדולים ממשה ואהרן והיו סוברים שמשה ואהרן לא היו ראויים להוריד השכינה לכל ישראל רק שהם ראויים לזה, שלכן ביקשו לסלק משה ואהרן והם יהיו המנהיגים ורואים ושותקים.
(והארכנו קצת ממיתת בני אהרן  נדב ואביהו בספר ויקרא בפרשת שמיני י',א' וגם בפרשת אחרי טז',א'.)

Tuesday, April 17, 2018

Parshas Kedushomim in Hebrew

פרשת קדושים ויקרא כט'א' – דרך ארץ קדמה לתורה
ממני דוד אליהו אידנסון
הפרשה של קדושים תהיו מתחיל דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליה קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם. פרש"י יט' פסוק ב' דבר אל כל עדת בני ישראל- מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלויין בה. קדושים תהיו – הוו פרושים מן העריות ומן העבירה שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה כו'. ע"כ
ורש"י מפרש שהחשיבות של קדושים הוא שרוב גופי התורה תלויין בה. ואחרי כן רש"י מפרש שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה ע"כ ולכאורה וכי גדר ערוה הוא כללות התורה שרש"י לעיל אומר שקדושים רוב גופי התורה תלויין בה וכי ערוה הוא רוב גופי התורה? וצ"ל שכל שיש גדר ערוה גורם לקדושה, וקדושה הוא עיקר התורה. שכן לשון הפסוק דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם. משמע שזה הוא עיקר התורה. שהכל תלוי בקדושה. וקדושה ענינו שמירה מערוה כו'.
והנה הפסוק הב' בקדושים הוא דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדשים תהיו כי קדוש אני השם אלקיכם ע"כ ומלשון הזה משמע שצריכים לדבר לכל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדשים תהיו ואם הקב"ה מציאותו הוא קדושה ודאי שיודעים שהכל תלוי בקדושה ובאחרת אין זו ח"ו אני השם אלקיכם. והנה קדשים תהיו אין בו ו'ו ואילו כי קדוש יש לו וו'. והכונה שלהגיד לכל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדשים תהיו אפשר למעט הו' ולומר שלא שייך לכל כלל ישראל להיות קדושים כל כך. אבל כי קדוש אני השם אלקיכם זהו קדושת השם ממש וצריכים להקפיד על שלימות הקדושה כי קדוש אני השם אלקיכם. שכל השייכות לקדושה הוא ממה שמבינים שהכל בא מן הקב"ה ועיקר הגילוי של רצונו הוא קדושה.
איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו. הנה השבת הוא עיקר הקדושה. אבל מקדים איש אמו ואביו תיראו קודם לואת שבתתי תשמרו.  וי"ל שבתנא דבי אליהו ראשית הספר יש הכלל שיש תורה ויש דרך ארץ. ושעיקר התורה הוא הדרך ארץ ולא התורה. וא"כ מבינים למה מקדימים איש אמו ואביו תיראו לואת שבתותי תשמרו. שהשבת הוא תורה ויראת האם הוא דרך ארץ. ודרך ארץ קדמה לתורה.
ומצאנו בסוף ספר מלאכי הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בא יום השם הגדול והנורא והשיב לה אבות אל הבנים ולב בנים אל אבותם פן אבוא ואחריב כל הארץ חרמה. הרי שבעון של תורה לא מצאנו לשונות כאלה להחריב כל העולם עבור איזה חטא, אבל בביזיונות של ההורים שהוא דרך ארץ הקדמה לתורה, אם לא עושים יש חשש של חרבן העולם.
       ובכל זאת הקושיא גדולה שאם הנביא מלאכי בא ואומר שאין דרך ארץ ומביא בשם אליהו הנביא שקרוב שהעולם יתבטל למה לא היה ח"ו חרבן העולם? אלא שיש מן האורח חיים הקדוש בפרשת עקב שיש בחינה של צדיק שהעקב של הרגלים שלו והראש שלו לא הוי ב' דברים אלא שלימות אחד. ומי שהוא במדה זו קרוב מאוד להשם ואפילו כל הרוחות שבעולם לא מזיזים הצדיק מאהבת השם גמור שהשם שומרו בתכלית. אבל שאר אנשים שאינם כל כך שלימים אין להם השמירה מהשם כל כך.
ושמעתי מן הגאון הצדיק רבי דוב איזענבערג תלמידו של רבי אהרן קטלר ומוסמך שלו שפעם הלך רבי אהרן קטלר לאסיפה של רבנים מפורסמים. והיה ברצונו של רבי אהרן לעשות בארצות הברית הדרך של תורה כמו שהיה ביוארף. והרב הראשי ששמע דבריו אמר לו "הרב קטלר! אנו הרבנים פה המנהיגים בארצות הברית ועליך ללכך לארץ ישראל אצל חתונך רבי איסר זלמן! ולא היה שום מענה בפה רבי אהרן שאיך יאמר לבטל דברי הרב? ואמר לי רבי איזענבערג (שהפשטות שהוא היה שם עם רבי אהרן ) שאותו הרב מת מיד. שהקב"ה שומר חסידיו שהרגלים שלהם והראש שלהם הוא אותו הדבר שהכל בשלימות עבודת השם. לאיש הזה הקב"ה שומרו מכל רע. והשם הרג אותו הרב.