בית דין
אביהם של יתומים
אסרו חג יום הכיפורים תשע"ו
ממני דוד אליהו אידנסון
ע' גמרא ב"מ כב' ע"ב יתמי דלאו בני מחילה נינהו. ומעשה היה
בהגאון רבי שלום מרדכי הכהן שוודרון זצ"ל שפעם בימים נוראים ישב אצלו ילד שעסק
כשאר הילדים בבילבול וגם חשדו הרב להילד שאפשר שאינו נקי וגירש אותו. ואמרו לו
שהוא יתום. אמר הנה יתמי לאו בני מחילה נינהו ואין הבקשה שימחול שייך בקטן. מה
עשה. המתין עד הבר מצוה של הילד והביא לו מתנה גדולה וביקש ממנו סליחה.
וע' גמרא פסחים קיג ע"ב ד' אין הדעת סובלתן כו' ויש אומרים אף
המגרש את אשתו פעם ראשונה ושניה ומחזירה ותנא קמא זימנא דכתובתה מרובה אי נמי יש
לו בנים הימנה ולא מצי מגרש לה עכ"ל הרי שמיירי באשה הראוי להתגרש ומגרשה
ומחזירה ומגרשה ומחזירה שהוא בעצם דבר שאין הדעת סובלתו. האמנם היות שעשה מחמת שיש
לו בנים ממנה הגם הראוי לגרשה אין הוא בכלל מי שאין הדעת סובלתו. שכן הדעת סובל מי
שמגרש ומחזיר הגם שאולי הוא פשוט שונא האשה ואפשר שהיא אשה רעה עדיין אם עושה כן
להציל הילדים הדעת סובל זאת והצלת הילדים הוא דבר של עיקר טוב.
וע' במהרש"א וז"ל ולא מצי מגרש כו' פי' דלא מצי קאי בגרושין
עכ"ל פירוש שהוא שונא לאשתו אבל אוהב את בניו שלכן לא יכול לסבול שלא להיות
עם הילדים ומחזירה. ולכאורה אם שונא לאשתו ומחזירה יוליד בנים מבעל ט' המדות.
ואפשר היות שהכונה שלו היה להציל הילדים הגם שהוא שונא לאשתו מחמת רשעות שבה או
עוד דברים שראוי לשנאותו ולגרשה בכל זאת הטובה של הילדים מכריע וא"כ גם כלפי
שמים אפשר שלא גוזרים על הילד הנולד מזיוג זו של צער ושנאה שלא יהיה הילד טוב.
וע' פסחים פז' ע"א שהושע הנביא היה גדול שבד' נביאים של זמנו שהם
היו הושע ישעיה עמוס ומיכה. אמר לו הקב"ה בניך חטאו לי כו' אמר לפניו
רבש"ע כו' העבירם באומה אחרת ע"כ אז הקב"ה אמר לו להושע קח לך אשת
זנונים וילדי זנונים כו' והולידה הזונה בנים להושע. בסוף אמר הקב"ה שהושע
צריך להדמות למשה שהוא פירש מן האשה כאשר קיבל השראת השכינה. אמר הושע להקב"ה
איך אפרוש מאשתי ויש לי בנים ממנה. והקב"ה השיב להושע אם אתה לא רוצה לגרש
אשה זונה ואפשר שהבנים שלה אינם ממך אלא הם ממזרים, איך תאמר לי החליפם באומה אחרת
והם הבנים שלי. אז הבין הושע שחטא ומיד התחיל לשבח לישראל לנבא עליהם טובות. והנה
הפשטות מן הגמרא שזה היה מעשה ממש הגם שלא יובן כלל והגמרא מפני הכבוד היה צריך
לפרש זאת תיכף שהוא משל והוא פלא. על כל פנים מוכרח בבעלי הגמרא שרצה לפרסם מעשה
הזאת שהוא קשה בתכלית בכדי להראות להכל החיוב לאהוב הילדים יהיה מה שיהיה.
היצא מכל זאת שיש לאב זכות בבית ויש לאם זכות בבית ויש גם לילדים זכות
בבית. וכאשר באים ח"ו לפירוד בבית צריך שהבית דין יתעורר שכן החיוב שלהם
שב"ד הם אביהם של יתומים. וילדים כאלה
הנדחים מבית של ב' הורים לבילבולי הגט אפשר ודאי שב"ד חייב לטפל בהם
ולגלות זכותם של הילדים שהצער גדול מאוד אצלם בפירוד או מן האב או מן האם.
בדידי הוה עובדא שהייתי אצל גט אחד שנעשה פירוד והילד הלך עם האם והיא
לא היתה דתיה. והלכתי להגאון רבי יוסף שלום אלישב זצ"ל ושאלתי איך הותר לעשות
גט ולמסור הילד שלו לאשה שאינה דתיה. ואמר לי הגאון זצ"ל שהוא מסכים עמי בתנאי
שהאשה שומרת טהרת המשפחה. זהו דעת תורה ואמרתי זה לב"ד מפורסם אחד ואמר הראש
ב"ד שלדעתו הפסק של מרן זצ"ל דבר פשוט שודאי אין לו לגרש ולמסור בנו לאשה
שאינה דתיה ואם רק תשמור טהרת המשפחה ישאר אצלה ויוליד בנים ובנות.
והנה אם הילד חושב שאחד מן ההורים עזבו אותו מרצון הצער שלו אין לו
דמיון. והיתום ממש יש לו תנחומים והוא זוכר האב או האם באהבה, אבל אלה שנפרדו בחיי
ההורים הצער שלהם גדול מן היתום שמת אחד מן ההורים, ואם ב"ד חייבים לטפל
ביתומים ממש כ"ש שצריכים לטפל עם יתומים שההורים חיים אבל הילד רחוק מאחד
מהם. וגם הבילבול שיום זה אצל אביו ויום זה אצל אמו הוא צער גדול מאוד שמשבר הילד
ר"ל.
סוף דבר מי שיש לו צער חלילה וחס בבית יכולים להתקשר אתי ולכל הפחות
עליהם החוב הגמור שלא ליכנס אצל אלה שמשברים לא רק הילדים אלא גם הש"ע. 845-578-1917
דוד אליהו אידנסון
תלמיד הגאון רבי אהרן קטלר זצ"ל וכתב עלי הגאון רבי משה
פיינשטיין זצ"ל - הרה"ג הנ"ל ידוע לי מכבר להרבה שנים כאחד שמתעמק
הרבה לברר הלכות מסובכות כו' עכ"ל וגם קיבלתי רשות מן הגאון רבי יוסף שלום
אלישב זצ"ל לנהג ב"ד לגיטין עם השם שלו.
No comments:
Post a Comment