Hebrew parsha of Shemini - English stories of Chofetz Chaim

ויהי ביום השמיני

דוד אליהו אידנסון

פרשה זו ויהי ביום השמיני כולל כמה ענינים שקשה מאוד לעמוד עליהם. וע' בכלי יקר על התורה שם בסוף שמיני שמאריך בזה ואומר שהעולם הזה יש בו ז' ימים והם נגמרים עם שבת יום הז'. וכל זה המספר של ז' הוא של העולם הזה. שמיני הוא בחינה למעלה מן העולם הזה. והוא הבחינה שמוסיפים על הז' ימים אחד לעשותו ח' דהיינו שמיני. ובזה מתקדש היום יותר מן הבחינה של ז' של העולם הזה וכבר נכנס קצת למעלה לקבל אור גדול שהוא שופע להראויים אליו בבחינת יום השמיני. וכן הברית מילה שהוא ביום השמיני להלידה של הילד הוא מתקדש יותר מן היום הז' לבד. ודוחה את השבת.

עוד מוסיף הכלי יקר שיש עוד בחינה למעלה מן הח' והוא כאשר עולים עוד יותר להוסיף עד י' שהוא האות היותר קודש כבר נכנסים לרשות של מעלה ממש יותר מח' ע"ש באריכות.

והנה בפרשה  סוף פרק ט' וז"ל ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד השם אל כל העם. ותצא אש מלפני השם ותאכל על המזבח את העולה ואת השלמים. וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם עכ"ל

פרק י' וז"ל ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני השם אש זרה אשר לא צוה אותם. ותצא אש מלפני השם ותאכל אותם וימתו לפני השם עכ"ל ע' בכלי יקר על זה אריכות גדול ואומר שיש סוברים שהיו חוטאים נדב יאביהו שהיו הולכים אחרי משה ואהרן ואומרים זה לזה מתי ימותו זקנים הללו ונעשה אנו המנהיגים ע"ש שדוחה כל הפירושים הללו שמוכח שלא חטאו נדב ואביהוא אלא במה שמפורש בתורה שהביאו מה שלא צוה אותם השם. ובאמת מה שדחה הכלי יקר כמה פירושים גדולים ונוראים על ידי הדיוק שלו צ"ע שהלא מצאנו בתורה ובנביאים והכתובים כמה קושיות על תיבות או לשונות, ולא מצאנו עליהם ביאור מספיק.  ועל זה אמר הגר"א שכן הוא דרך התורה להניח קושיא גדולה באמצע הפסוקים של התורה או הגמרא, ומי שמצער עצמו לעסוק בהם להבינם זוכה לסודות התורה גדולים. וידוע שהגר"א היה ראשון ביחד עם השאגת אריה, שהשאגת אריה הוא שנתן להגר"א התואר "גאון" שנשאר עליו יותר משאר הגאונים. והגאון אמר על השאגת אריה "אני והוא בקבלה הוא ואני בנגלה." אבל סתם שיש קושיא מן הפסוקים כן הוא בכל התורה. והעיקר לעסוק להבינם והקב"ה מאיר בהעוסק באמונה שיזכה סודות התורה או אפילו ענינים גשמיים שהוא צריך אליו, כגון שצריך לעשות עסק גשמי או שידוך, אם עוסק בכל כוחו להבין המצב שלו יזכה מן השמים להבינו. וכן רבי אהרן קטלר זצ"ל שהיה מסופק אם ללכת לארץ ישראל או לארצות הברית ועשה גורל הגר"א והיה התירוץ שילך למשה שהוא הבין הכונה רבי משה פיינשטיין זצ"ל בארצות הברית וכן עשה, ושם קבע ישיבת לייבוואד כמה כוללים וגם פשט את ידיו גם בארץ ישראל לעשות כמה כסף לצרכי היהודים בארץ ישראל שהעניות גבר מהם בהם. וכמה יהודים וילדיהם נשארו בני תורה ולולא זה היו הילדים נאבדים מן התורה כמו בילדי טעראן ר"ל שהציונים  השמידו אותם.

ואביא על זה ביאור על הפסוק הראשון שבתורה בראשית ברא אלקים. ופרש"י שבראשית תמיד צריך לתיבה אחרת עמו כגון בראשית ממלכת פלוני אבל לומר סתם בראשית אינו מספיק. והוא קושיא גדולה על הפסוק והתיבה הראשונה שבתורה. אבל להגר"א יש לישב זה שמי שעוסק באיזה ענין להבינו משמע אפילו ענין גשמי יזכה לאור של מעלה ויבין הענין. ובזה י"ל הכונה בראשית שבאמת בדיוק נשאר ריקם בלי שום תיבה אחריו לגלות מהו הבראשית מה. והכונה שמי שעוסק להבינו אפילו אם הוא ענין גשמי כגון להשיג סברא בעסק גשמי או שידוך  מגלים למי שעוסק להבינו ויודע מה לעשות. וכן פה בראשית אין לו סיום והאדם חושב עליו ומתפלל להשם לגלות דעתו ולבסוף יצליח אם מכוין לשם שמים. ובראשית הוא תחלת התורה והוא שורש לכל התורה שמלא קושיות כאלה מהו הכונה ומה חסר פה ושם. ומי שעוסק להבין לשם שמים לבסוף יזכה להבין גשמיות או רוחניות בס"ד.

והנה מצאנו קושיא גדולה בתחלת התורה. בתחלה אומר בראשית ברא אלקים את השמים והארץ. ולבסוף איזה  פסוקים מתחיל בדרך אחרת לגמרי ביום עשות השם אלקים ארץ ושמים. והוא מן ההיפוך אל ההיפוך. בתחלה אומר בראשית ברא אלקים שהוא מדת הדין הקשה. את השמים תחלה ואח"כ הארץ. ולבסוף איזה פסוקים לבד משנה כל הדרך ואומר ביום עשות השם אלקים ארץ ושמים. לא ברא אלקים שהוא מדן הדין אלא עשות השם שהוא מדת הרחמים. השם אלקים הוא רחמים בעיקר ואלקים דין בטפל. שלולא השינוי היו צריכים להחריב כל העולם שהוא מלא חוטאים כדאיתא בחומש ובכל הספרים. שלכן קבע התורה הב' דרכים, הראשון מה שיש לעשות לכתחלה, שאם יתקיימו הרשעים בעולם אחרי שחוטאים יהיה חילול השם שהוא היפוך התורה. שלכן שינה הקב"ה לגלות שהעיקר שלא להחריב העולם שרק באצל נח מצאנו שהחריב הקב"ה העולם ושוב הבטיח שלא לעשות כן עוד הפעם. והבטחה זו הוא תלוי שלא להחריב העולם עוד הפעם אלא להניח הרשעים כמו שהם בעיקר ולמעט בדין.

ובזה אתי שפיר שהקב"ה לחם עם הלבנה שהיא מלאך שהבינה הפסוק הראשון שצריכים דינים קשים למעט חילול השם. והקב"ה הבטיח לנח שלא להוסיף על החרבן של נח עוד. א"כ בהכרח שצריך שלא להחריב העולם דלא כהלבנה. עד שהקב"ה ראש שאי אפשר לפייס הלבנה שהיא תובעת ותובעה שלא יהיה חילול השם של הרשעים בעולם עד שהקב"ה אמר על עצמו, הביאה עלי כפרה שמעטתי את הירח והוא תמוה ביותר ממש. הקב"ה בעצמו צריך לעשות תשובה ר"ל? אוי לאזנים שכן שומעות! אלא הגמרא אומר בע"ז דף ד' שהקב"ה הבין באחרת מן הלבנה, בזה, שהאעיקר לא שיהיו כולם צדיקים אלא שיש הרבה חוטאים ורשעים בעולם, אבל כל מי שיעשה תשובה כראוי יתקבל. והקב"ה גילה הכח הגדול של תשובה במה שהוא עצמו קיבל על עצמו לעשות תשובה בכדי לפייס הלבנה. אבל בעיקר לא חזר הקב"ה אלא לגלות שהעיקר בעולם לא להמית הבריות שחוטאים שכמעט כולם חוטאים. אלא שמי שיחטא יעשה תשובה ויתקבל.

וכן מצאנו שקין הרג אחיו הבל. ופעם פגע אדם בקין שהיה הולך ככה כאילו לא פוחד מאחד. ושאלו אדם והלא הרגת את אחיך ואתה הולך ככה בלי שום דאגה? אמר לו קין דיברתי עם הקב"ה והוא שאל אותי היתכן שהרגת את אחיך, והקב"ה אמר לו הלא דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה. ואמר קין להקב"ה שרוצה לעשות תשובה.  וקיבלו הקב"ה והבטיח לו שיחיה הרבה שנים בלי שיזיקנו אנוש וכן היה . ומיד הבין אדם הראשון הכח של תשובה ורץ לאשתו לפייסה לעשות שלום ביניהם ואמר לה שהיא אם כל חי. ובכל זאת אנו אומרים בתפלות בזמן קידוש הלבנה שנזכה שהלבנה תחזור להגדולה שהיא רוצה. שהעיקר אצלנו הוא השלימות שיהיה העולם בלי חוטאים, והגם שהבטיח הקב"ה לנח שלא להחריב עוד את העולם, עדיין מתפללים להחזיר העולם להשלימות שרצתה הלבנה, למעט חילול השם. וזה יהיה לעתיד לבא. וכן הרמב"ם אומר בסוף מלכים שלעתיד יהיה מצב שהגוים עצמם יתפללו להשם.

And now we will begin the English section of our material, which is simply about stories of the Chofets Chaim. But these stories are very important, and reflect on the entire system of living in a world filled with evil and how to deal with it.

First story: A close relative of the Chofetz Chaim knew that he was accustomed to go when nobody was around to a certain shull, and to pray strongly to HaShem about something. He was determined to find out what this was about. He came and stood behind the Chofetz Chaim, who was crying out to HaShem, “Master of the Universe! I am a Cohen. And a Cohen has a tendency to anger. Please, spare me from anger?”

Second story: The Chofetz Chaim was accustomed to go upstairs in his attic and cry for long times to HaShem. The Mashgiach of Mirrer Yeshiva, Rav Yeruchom Levovitz, heard about this, and decided to listen in. He climbed up a few steps and heard some of the Chofetz Chaim’s crying to HaShem for his sins, and Rav Yeruchom fainted and fell down the steps.

Third Story: the Chofetz Chaim once announced that in the middle of the night in Radin, he would reveal a secret of the Torah. The entire community came to hear it. He said, “Elokei neshomo shnosato bee tehovra he……..etc.” He concluded with “And in the future You will remove it from me and restore it to me in the Future World.” The Chofetz Chaim noted that “restore it to me” is with a mapik hay and he asked why. He replied, “When HaShem will restore our souls to us in the future world, he will restore our souls exactly as they were in this world, with all of the sins.” That was the secret.

To conclude our English situation with a happier note, our above remark about Rav Yeruchom Levovitz the Mashgiach of Mirrer Yeshiva, can continue with when he passed away around the same time as the Chofetz Chaim, in the thirties. At about the same time that he and the Chofetz Chaim passed on, Hitler yemach shemo began slaughtering six million Jews. Suddenly, a very senior rabbis, also, close to his death bed, issued a ruling. The Yeshiva world should gather in Vilna. Reb Aharon Kotler obeyed, and one way or the other, thousands of Torah Jews assembled in Vilna. But what to do next? Shortly, either Hitler or Stalin would be in Vilna. A miracle  happened. Although Japan was then at war with America because it bombed Pearl Harbor, and America was bombing Japan, the Russians allowed a train to drive from Vilna to Japan. The one who took responsibility was a Japanese in charge of giving people permission to come to Japan. When his superiors discovered that he was giving out permission to all of the Jews assembled in  Vilna, they rebuked him. He took his book of passes and flew it out the window where hundreds of people took their sheets and were saved when they reached Japan. He lived until after the war and for a long time Jews praised him to the sky. And other Japanese were also friendly with Jews.

Let  us return now to our comments about Reb Yerucham Levovitz, who at this time had died. Now the leader of the trainload of Jews was Rabbi Yechezkel Levenstein the Mashgiach of Mirrer Yeshiva. The Jews landed in Japan which was being bombed by the Americans for their attack on Pearl Harbor. No Jews were bombed. Each night Rabbi Yeruchom Levovitz came to Reb Yechezkel Levenstein and told him where the bombs would fall the next day. The Jews were not bombed. Eventually Reb Aharon Kotler left Japan and came to America and the other Jews decided to leave all at once or none at all, and they eventually all left. Reb Yechezkel then taught in several places and finally in Israel.